דיו לנצח הוא דיו עשן עם תערובת של שרפים מן העץ. הרמב"ם, השו"ע, והרמ"א פסקו הלכה למעשה שדיו סת"ם צריך להיות עשוי מעשן. לפי הרמב"ם רק דיו עשן נחשב לדיו מהודר למצוה מן המובחר[1]. לפי המשנה ברורה (לב, ג) והרב קנייבסקי שליט"א (שונה הלכות, הלכות תפילין, לב, ס'יב) רק דיו עשן בלי קנקנתום הוא למצוה מן המובחר "ולא יטיל לתוכו קומא או קנקנתום".
מטרת הדיו היא לספק לסופרי סת"ם דיו עשן כשר לכל הדעות, שנשאר גמיש, נדבק היטב לקלף (בלי מי קלף) או לגויל (בלי קטירה), אינו נשבר, אינו נסדק, ואף פעם אינו נפסל. הדיו דומה לדיו העשן העתיק בו כתבו סופרי סת"ם בימי קדם ועד אחרי חורבן בית שני. דיו זה מאפשר לפתור בעיות טכניות והלכתיות המצויות בדיו מסוג אחר, המבוסס על קנקנתום ומי עפצים.
יש פוסקים שאוסרים ופוסלים כתיבת סת"ם בדיו המכיל עפצים[2][3] או קנקנתום[4][5][6]. הסופר לוי יצחק מברדיטשוב מזכיר שלשה עשר פוסקים הפוסלים קנקנתום מעורב במי עפצים[7]. לרוב העפצים יש גם בעיית כשרות בגלל ליחת שרצים. כל ההשגחות שנשאלו על הכשר למיץ עפצים סירבו לתת הכשר. גם לא הכשר רגיל של הרבנות[8].
השו"ע (יו"ד, רעא, ו) כתב: "ואם כתבו במי עפצא וקנקנתום כשר". בתוספות (שבת, כג.) מבואר ש"כשר משמע דיעבד". החפץ חיים בבאור הלכה מפרש את דברי השו"ע וכותב: "דוקא בדיעבד אם כתבו במי עפצים וקנקנתום כשר". לפי הגמרא (מגילה, יט.): "קנקנתום חרתא דאושכפי". רשי: "חרתא דאושכפי - סם שצובעין בו מנעלים שחורין" (משחת נעלים). לפי הגמרא ורשי, נוזל שחור עם קנקנתום הוא צבע משחת נעלים.
דיו לנצח יותר טבעי ופחות סינטטי מדיו עפצים וקנקנתום. הצבע השחור בדיו לנצח הוא 100% עשן. להבדיל מהצבע השחור בדיו עפצים וקנקנתום שהוא מאז ומעולם צבע כימי 100% סינטטי שאינו מצוי בטבע ונוצר בידי אדם באופן מלאכותי מהחיבור בין הקנקנתום לחומצה בעפצים. גם מה שקרוי "קנקנתום" בימינו אינו הקנקנתום הטבעי של חז"ל אלא תחליף כימי 100% סינטטי שמיוצר בבית חרושת מברזל וחומצה גופריתנית. כל קיומו של דיו עפצים וקנקנתום בימינו מבוסס על תחליף קנקנתום שכולו סינטטי ועל צבע כימי שחור שכולו סינטטי, ואין פוצה פה ומצפצף. דיו לנצח הרבה יותר טבעי ופחות סינטטי מדיו עפצים וקנקנתום.
דיו לנצח הוא דיו עשן כשר לכל הדעות, עם הרבה הסכמות, עם הכשר למהדרין, בלי חומרים מן החי, ובלי מרכיבים שיש מי שפוסל אותם. דיו לנצח מכיל שרפים ועשן שחור מאוד שנשאר שחור לעולם[9]. העשן מבטיח שהדיו יישאר שחור לעולם, ומכיוון שאין בו קנקנתום, דיו לנצח אינו דוהה ואינו מקבל צבע אדום או חום. כמו כן, הדיו עמיד וגמיש יותר מאשר דיו סת"ם רגיל, ואף פעם אינו נפסל.
הראשון שנתן את תמיכתו וברכתו לדיו לנצח, בעת שדיו לנצח עוד היה בשלבי ניסוי לפני שהוצע למכירה, היה הראשון לציון הרב מרדכי אליהו. הרב מרדכי אליהו בדק את מרכיבי הדיו והציע להוסיף לדיו גם עשן של שמן זית. דיו לנצח קבל ברכות המלצות והסכמות גם מהרבנים יוסף שלום אלישיב, שמואל הלוי וואזנר (שבט הלוי), יעקב מאיר שטרן, שמואל דוד הכהן גרוס, שמאי קהת הכהן גרוס, חיים דוד שובקס, ומאיר זילברשטין[10].
רק דיו עשן בלי קנקנתום נחשב לדיו אצל גדולי הפוסקים[11]. הרבנים אברהם צבי וואזנר,יעקב מאיר שטרן, ושבט הלוי - שמואל הלוי וואזנר (שיודעים מה המרכיבים של דיו לנצח ויודעים כיצד הוא מיוצר), פירסמו מכתבי הסכמה ותמיכה בדיו לנצח[12].
כשרות הדיו, למהדרין, נמצאת בפיקוח ארגון הכשרות OKaf Orthodox Kosher בארצות הברית[10]. כשרות הדיו מאושרת גם על ידי ועד משמרת סת"ם בארצות הברית[10].
------------------------------------------------------
1. לפי הרמב"ם (הלכות תפילין, פ"א, ד) רק דיו עשן הוא למצוה מן המובחר "וזהו הדיו שמצוה מן המובחר לכתוב בו ספרים תפילין ומזוזות."
2. "ועל כן היה פוסל ר"ת ס"ת שאין כותבין בדיו שלנו [בלי עפצים]" (תוספות, שבת, כג ע'א).
3. "דיו של עפצים אסור לכתוב ממנו ספר תורה – דהא אינו קרוי דיו" (ספר התרומה, הלכות ספר תורה, קצ"ה).
4. דיו עפצים וקנקנתום, פסול למגילת סוטה (משנה, סוטה, פ'ב, מ'ד. רמב"ם, הלכות סוטה, פרק ד).
5. "מותר לתת אדרמינט לתוך הדיו לספר תורה לכולי עלמא דלאו היינו קנקנתום" (תוספות, עירובין, יג, ע'א). מכאן אנו למדים שקנקנתום אסור.
6. "ווטריולא [קנקנתום] שמשימים בדיו של עפצים ודאי הוא פסול שאין זה דיו אלא צבע" (מרדכי, גיטין, יט, ע'א).
7. "שלשה עשר פוסקים הפוסלים קנקנתום מעורב במי עפצא לכתיבת סת"ם ... ועתה מי יוכל לעמוד נגדם להתיר?" (תעלומות סופרים, שאלה לו, סעיף ב).
8. זהירות - רוב העפצים אינם כשרים
9. חדושי הרמב"ן על מסכת גיטין, יט, א: "והוא מעורב בדברים כגון שרף האילנות ושמן ודברים הצריכין לו... כל העשנים יפים לדיו... פחם של גפנים". לפי הרמב"ן משחירים את הדיו רק בעשן או פחם ומוסיפים לדיו חומרים כפי הצורך לשיפור איכות הדיו. מבחינה כימית עשן הוא פחם שתמיד נשאר שחור ואינו יכול להשתנות.
10. כשרות הסכמות והמלצות
11. השלחן ערוך והרמ"א פסקו הלכה למעשה שדיו צריך להיות עשוי מעשן. המשנה, הרמב"ם, אור זרוע, מרדכי, ספר התרומה, השולחן ערוך, שולחן ערוך הרב, ומשנה ברורה, מקפידים שמי-עפצים וקנקנתום לא יקראו בשם דיו.
12. מכתב הרבנים אברהם צבי ואזנר, יעקב מאיר שטרן, ושמואל הלוי וואזנר
.
מטרת הדיו היא לספק לסופרי סת"ם דיו עשן כשר לכל הדעות, שנשאר גמיש, נדבק היטב לקלף (בלי מי קלף) או לגויל (בלי קטירה), אינו נשבר, אינו נסדק, ואף פעם אינו נפסל. הדיו דומה לדיו העשן העתיק בו כתבו סופרי סת"ם בימי קדם ועד אחרי חורבן בית שני. דיו זה מאפשר לפתור בעיות טכניות והלכתיות המצויות בדיו מסוג אחר, המבוסס על קנקנתום ומי עפצים.
יש פוסקים שאוסרים ופוסלים כתיבת סת"ם בדיו המכיל עפצים[2][3] או קנקנתום[4][5][6]. הסופר לוי יצחק מברדיטשוב מזכיר שלשה עשר פוסקים הפוסלים קנקנתום מעורב במי עפצים[7]. לרוב העפצים יש גם בעיית כשרות בגלל ליחת שרצים. כל ההשגחות שנשאלו על הכשר למיץ עפצים סירבו לתת הכשר. גם לא הכשר רגיל של הרבנות[8].
השו"ע (יו"ד, רעא, ו) כתב: "ואם כתבו במי עפצא וקנקנתום כשר". בתוספות (שבת, כג.) מבואר ש"כשר משמע דיעבד". החפץ חיים בבאור הלכה מפרש את דברי השו"ע וכותב: "דוקא בדיעבד אם כתבו במי עפצים וקנקנתום כשר". לפי הגמרא (מגילה, יט.): "קנקנתום חרתא דאושכפי". רשי: "חרתא דאושכפי - סם שצובעין בו מנעלים שחורין" (משחת נעלים). לפי הגמרא ורשי, נוזל שחור עם קנקנתום הוא צבע משחת נעלים.
דיו לנצח יותר טבעי ופחות סינטטי מדיו עפצים וקנקנתום. הצבע השחור בדיו לנצח הוא 100% עשן. להבדיל מהצבע השחור בדיו עפצים וקנקנתום שהוא מאז ומעולם צבע כימי 100% סינטטי שאינו מצוי בטבע ונוצר בידי אדם באופן מלאכותי מהחיבור בין הקנקנתום לחומצה בעפצים. גם מה שקרוי "קנקנתום" בימינו אינו הקנקנתום הטבעי של חז"ל אלא תחליף כימי 100% סינטטי שמיוצר בבית חרושת מברזל וחומצה גופריתנית. כל קיומו של דיו עפצים וקנקנתום בימינו מבוסס על תחליף קנקנתום שכולו סינטטי ועל צבע כימי שחור שכולו סינטטי, ואין פוצה פה ומצפצף. דיו לנצח הרבה יותר טבעי ופחות סינטטי מדיו עפצים וקנקנתום.
דיו לנצח הוא דיו עשן כשר לכל הדעות, עם הרבה הסכמות, עם הכשר למהדרין, בלי חומרים מן החי, ובלי מרכיבים שיש מי שפוסל אותם. דיו לנצח מכיל שרפים ועשן שחור מאוד שנשאר שחור לעולם[9]. העשן מבטיח שהדיו יישאר שחור לעולם, ומכיוון שאין בו קנקנתום, דיו לנצח אינו דוהה ואינו מקבל צבע אדום או חום. כמו כן, הדיו עמיד וגמיש יותר מאשר דיו סת"ם רגיל, ואף פעם אינו נפסל.
קלף כתוב בדיו לנצח
קלף זה הורטב במים ויובש, שלש פעמים. והדיו לא נמרח.
הקלף הזה קומט לכדור קטן ושום נזק לא נגרם לדיו.
הפינה השמאלית העליונה והפינה הימנית התחתונה קופלו קדימה ואחורה
200 פעמים ושום נזק לא נגרם לדיו.
הראשון שנתן את תמיכתו וברכתו לדיו לנצח, בעת שדיו לנצח עוד היה בשלבי ניסוי לפני שהוצע למכירה, היה הראשון לציון הרב מרדכי אליהו. הרב מרדכי אליהו בדק את מרכיבי הדיו והציע להוסיף לדיו גם עשן של שמן זית. דיו לנצח קבל ברכות המלצות והסכמות גם מהרבנים יוסף שלום אלישיב, שמואל הלוי וואזנר (שבט הלוי), יעקב מאיר שטרן, שמואל דוד הכהן גרוס, שמאי קהת הכהן גרוס, חיים דוד שובקס, ומאיר זילברשטין[10].
רק דיו עשן בלי קנקנתום נחשב לדיו אצל גדולי הפוסקים[11]. הרבנים אברהם צבי וואזנר,יעקב מאיר שטרן, ושבט הלוי - שמואל הלוי וואזנר (שיודעים מה המרכיבים של דיו לנצח ויודעים כיצד הוא מיוצר), פירסמו מכתבי הסכמה ותמיכה בדיו לנצח[12].
כשרות הדיו, למהדרין, נמצאת בפיקוח ארגון הכשרות OKaf Orthodox Kosher בארצות הברית[10]. כשרות הדיו מאושרת גם על ידי ועד משמרת סת"ם בארצות הברית[10].
------------------------------------------------------
1. לפי הרמב"ם (הלכות תפילין, פ"א, ד) רק דיו עשן הוא למצוה מן המובחר "וזהו הדיו שמצוה מן המובחר לכתוב בו ספרים תפילין ומזוזות."
2. "ועל כן היה פוסל ר"ת ס"ת שאין כותבין בדיו שלנו [בלי עפצים]" (תוספות, שבת, כג ע'א).
3. "דיו של עפצים אסור לכתוב ממנו ספר תורה – דהא אינו קרוי דיו" (ספר התרומה, הלכות ספר תורה, קצ"ה).
4. דיו עפצים וקנקנתום, פסול למגילת סוטה (משנה, סוטה, פ'ב, מ'ד. רמב"ם, הלכות סוטה, פרק ד).
5. "מותר לתת אדרמינט לתוך הדיו לספר תורה לכולי עלמא דלאו היינו קנקנתום" (תוספות, עירובין, יג, ע'א). מכאן אנו למדים שקנקנתום אסור.
6. "ווטריולא [קנקנתום] שמשימים בדיו של עפצים ודאי הוא פסול שאין זה דיו אלא צבע" (מרדכי, גיטין, יט, ע'א).
7. "שלשה עשר פוסקים הפוסלים קנקנתום מעורב במי עפצא לכתיבת סת"ם ... ועתה מי יוכל לעמוד נגדם להתיר?" (תעלומות סופרים, שאלה לו, סעיף ב).
8. זהירות - רוב העפצים אינם כשרים
9. חדושי הרמב"ן על מסכת גיטין, יט, א: "והוא מעורב בדברים כגון שרף האילנות ושמן ודברים הצריכין לו... כל העשנים יפים לדיו... פחם של גפנים". לפי הרמב"ן משחירים את הדיו רק בעשן או פחם ומוסיפים לדיו חומרים כפי הצורך לשיפור איכות הדיו. מבחינה כימית עשן הוא פחם שתמיד נשאר שחור ואינו יכול להשתנות.
10. כשרות הסכמות והמלצות
11. השלחן ערוך והרמ"א פסקו הלכה למעשה שדיו צריך להיות עשוי מעשן. המשנה, הרמב"ם, אור זרוע, מרדכי, ספר התרומה, השולחן ערוך, שולחן ערוך הרב, ומשנה ברורה, מקפידים שמי-עפצים וקנקנתום לא יקראו בשם דיו.
12. מכתב הרבנים אברהם צבי ואזנר, יעקב מאיר שטרן, ושמואל הלוי וואזנר
.
