נתחיל בשאלה איזה אתרוג יותר כשר, מורכב או בלתי-מורכב?
עד לפני כ- 150 שנה השתמשו רבים מיהודי אירופה באתרוגים מהאי קורפו ביוון. אח"כ התגלה שאתרוגי קורפו מורכבים. הראי"ה קוק עודד את חקלאי ארץ ישראל לגדל אתרוגים בלתי-מורכבים ופסק שאתרוגים מורכבים פסולים. סוחרי האתרוגים המורכבים מיוון חששו לפרנסתם, ושכנעו רבנים לתמוך בהם ולהתקיף את האתרוגים מארץ ישראל. זה היה מאבק של תחרות מסחרית בתחפושת של הלכה ושמירה על מסורת. בסופו של דבר האמת ניצחה למרות ההתנגדות החריפה של החרדים נגד הרב קוק. ההתנגדות פרסמה את האתרוגים מארץ ישראל, ותומכי האתרוגים המורכבים נעלמו ואינם. מי בימינו קונה אתרוג מורכב? איזה רב בימינו מעדיף אתרוג מורכב על פני אתרוג בלתי-מורכב?
איזה סכין שחיטה יותר כשר, מלוטש או לא-מלוטש?
לפני כ 250 שנה התחילו באירופה לשחוט בסכינים מלוטשים. קמו אז רבנים שהתקיפו את כשרות הסכינים המלוטשים ואסרו והטריפו את השחיטה בהם. ההתנגדות פרסמה את הסכינים המלוטשים ותוך כמה שנים הבינו כולם שהסכינים המלוטשים טובים יותר וכשרים יותר. המתנגדים לסכינים המלוטשים נעלמו ואינם. כל השוחטים בעולם עברו לשחוט רק בסכינים מלוטשים.
איזה דיו יותר כשר, עם עפצים וקנקנתום או בלי עפצים וקנקנתום?
מכל החומרים שאפשר לעשות מהם דיו, יש רק שני חומרים שגדולי עולם אוסרים להוסיף אותם לדיו ופוסלים את הדיו - קנקנתום ועפצים.
מה ההבדל בין דיו שחור לצבע שחור?
כל סופר יודע שאם מוסיפים קנקנתום לדיו, אי אפשר למחקו מחיקה נקיה בלי להזיק לקלף ובלי לחפור בתוך הקלף. לפעמים גם נהיה חור בקלף. זו הסיבה שדיו אמיתי חייב להיות בלי קנקנתום. אם מוסיפים קנקנתום, הדיו מפסיק להיות דיו והופך לצבע. אור זרוע, מרדכי, והצמח צדק, אמרו במפורש שאם מוסיפים קנקנתום לדיו, אין זה דיו אלא צבע.
יש שקוראים לכל צבע שחור המתקיים על הקלף בשם דיו ויש גם מי שקראו לצבע שחור עם קנקנתום בשם דיו. גדולי הפוסקים ידעו את דברי קודמיהם ואעפ"כ הם מאוחדים בדעתם ומדייקים בלשונם ומקפידים, כמו הרמב"ם, שהשם דיו יקרא רק על דיו עשן בלי קנקנתום, ולא על מי-עפצים וקומא וקנקנתום. הם התירו לכתוב בצבע שחור עם קנקנתום כי לא היה להם דיו עשן שאינו מתקלקל. אך, הם מאוחדים בדעתם ונזהרים ומקפידים שלא לקרוא לצבע הזה בשם דיו. מי יכול לעמוד נגד האחדות הזאת?
אם דיו עשן בלי עפצים ובלי קנקנתום יותר כשר, אז למה כתבו במי-עפצים וקומא וקנקנתום?
אם יש דיו עשן שאינו מתקלקל, אין יותר צורך במי עפצים וקומא וקנקנתום. מי שאבד במדבר והגיע למקום ישוב, אינו רשאי יותר לאכול לא-כשר. חכמים הקפידו דבר ראשון להקטין ככל האפשר את הפסולים בסת"ם. שאר ההידורים בדיו ובכתב הם כאין וכאפס לעומת דיו שאין בו פסולים.
המשנה ברורה מביא גם את מגן אברהם שכתב "דבימיו לא ראה ג"כ לאחד מן הגדולים שנהג לעשות בדיו העשוי מעשן עצים ושמנים". עדות נוספת יש כאן שבזמנם לא ידעו איך לעשות דיו עשן שאינו מתקלקל, וכתבו בדיו הטוב ביותר שהיה בידם. כך היא ההלכה וכך צריך לנהוג.
מה מיוחד בדיו לנצח?
דיו לנצח הוא דיו עשן למצוה מן המובחר, בלי עפצים ובלי קנקנתום. על כן, דיו לנצח הוא דיו אמיתי כשר לכתחילה לכולי עלמא.
דיו לנצח מאושר ע"י ועד משמרת סת"ם. דיו לנצח קבל את הסכמתם של הרב מרדכי אליהו, הרב אלישיב, והרב שמואל הלוי ואזנר - שבט הלוי, באחדות נדירה ונפלאה של ספרדים, ליטאים, וחסידים [2].
במי-עפצים וקנקנתום יש ברזל גופרית וחומצה ששורפים את פני הקלף וגורמים לדיו לקפוץ ולפול מהקלף. דיו לנצח נקי מהחומרים המזיקים האלה ואינו נופל מהקלף.
דיו לנצח טוב יותר מכל דיו אחר באיכותו ומהודר יותר בכשרותו. דיו לנצח אינו נסדק, אינו נפסל, ואינו נופל מהקלף. רק בדיו לנצח אפשר לכתוב סת"ם שאינם נפסלים.
דיו לנצח אפשר למחוק (אם צריך לתקן טעות) מחיקה נקיה מאד בלי להשאיר רושם כתב ובלי לגרום נזק לקלף.
אין הידור גדול יותר בסת"ם מכתב שחור בדיו עשן שאף פעם אינו נפסל.
מרן פוסק הדור שמואל הלוי ואזנר כתב על דיו לנצח: "דיו זו נעשתה לפי המסורה ועפ"י הפוסקים ריש סימן ל"ב - רק נתחזקה עמידתה - וגם הוא בגדר כתב יכול להמחק שהוא הנזכר ברמב"ם ועוד - ואע"פ שיש מעוררים דלכתחילה יש בזה איזה שינוי מהמקובל בטוח אני שדיו זה יפה ומהודר - והכותבים בה עושים כהלכה".
הרה"ג יעקב מאיר שטרן שליט"א כתב על דיו לנצח: "נמצא דדיו הנ"ל הוא כשר בלי פקפוק." הרה"ג מרדכי פרידלנדר שליט"א, מו"צ בעדה החרדית, אמר על דיו לנצח: "דיו לנצח יציל את עם ישראל מסת"ם שנפסלים." הרה"ג שמאי קהת הכהן גראס שליט"א, גדול הפוסקים של חסידות בעלז, אמר בראיון מצולם על דיו לנצח: "יהודים משלמים הרבה כסף, מחפשים כל כך הרבה הידורים ... אבל זה היסוד. אם יש את הדיו הזה (אוחז בידו בקבוק של דיו לנצח) צריך לכתוב בדיו הזה כדי שהכתב יחזיק מעמד."
כולם יודעים שרק דיו לנצח יכול להציל את עם ישראל מסת"ם שנפסלים. סופרים שאכפת להם שהסת"ם שלהם ישארו כשרים לנצח כותבים רק בדיו לנצח.
חן: 053-726-0641 dio-lanetzach-il.blogspot.co.il
טל. ארה"ב Tel. USA +1-570-9
.
[2] כשרות הסכמות והמלצות http://dio-lanetzach.blogspot.com/2011/12/blog-post_2215.html
.
עד לפני כ- 150 שנה השתמשו רבים מיהודי אירופה באתרוגים מהאי קורפו ביוון. אח"כ התגלה שאתרוגי קורפו מורכבים. הראי"ה קוק עודד את חקלאי ארץ ישראל לגדל אתרוגים בלתי-מורכבים ופסק שאתרוגים מורכבים פסולים. סוחרי האתרוגים המורכבים מיוון חששו לפרנסתם, ושכנעו רבנים לתמוך בהם ולהתקיף את האתרוגים מארץ ישראל. זה היה מאבק של תחרות מסחרית בתחפושת של הלכה ושמירה על מסורת. בסופו של דבר האמת ניצחה למרות ההתנגדות החריפה של החרדים נגד הרב קוק. ההתנגדות פרסמה את האתרוגים מארץ ישראל, ותומכי האתרוגים המורכבים נעלמו ואינם. מי בימינו קונה אתרוג מורכב? איזה רב בימינו מעדיף אתרוג מורכב על פני אתרוג בלתי-מורכב?
איזה סכין שחיטה יותר כשר, מלוטש או לא-מלוטש?
לפני כ 250 שנה התחילו באירופה לשחוט בסכינים מלוטשים. קמו אז רבנים שהתקיפו את כשרות הסכינים המלוטשים ואסרו והטריפו את השחיטה בהם. ההתנגדות פרסמה את הסכינים המלוטשים ותוך כמה שנים הבינו כולם שהסכינים המלוטשים טובים יותר וכשרים יותר. המתנגדים לסכינים המלוטשים נעלמו ואינם. כל השוחטים בעולם עברו לשחוט רק בסכינים מלוטשים.
איזה דיו יותר כשר, עם עפצים וקנקנתום או בלי עפצים וקנקנתום?
מכל החומרים שאפשר לעשות מהם דיו, יש רק שני חומרים שגדולי עולם אוסרים להוסיף אותם לדיו ופוסלים את הדיו - קנקנתום ועפצים.
- "אינו כותב לא בקומוס ולא בקנקנתום ולא בכל דבר שרושם, אלא בדיו" (משנה, סוטה, פ'ב, מ'ד). מכאן אנו למדים שבדיו אין קנקנתום.
- "ווטריולא [קנקנתום] שמשימים בדיו של עפצים ודאי הוא פסול שאין זה דיו אלא צבע." (מרדכי, גיטין, יט, ע'א, בשם אור זרוע).
- "דיו של עפצים אסור לכתוב ממנו ספר תורה – דהא אינו קרוי דיו" (ספר התרומה, הלכות ספר תורה, קצ"ה).
- "ועל כן היה פוסל ר"ת ס"ת שאין כותבין בדיו שלנו [שאין בו עפצים]" (תוספות, שבת, כג ע'א).
- "מותר לתת אדרמינט לתוך הדיו לספר תורה לכולי עלמא דלאו היינו קנקנתום" (תוספות, עירובין, יג, ע'א). מכאן אנו למדים שקנקנתום אסור.
- "כיצד מעשה הדיו? מקבצין העשן של שמנים או של זפת ושל שעוה וכיוצא בהן וגובלין אותן בשרף האילן ובמעט דבש..." (רמב"ם, הלכות תפילין, פ"א, ד).
- "ספר תורה צריך שיכתבנו בדיו העשוי מעשן השמנים שרוי במי עפצים" (שו"ע, יו"ד, רעא, ו).
- "יכתבם בדיו שחור בין שיש בו מי עפצים בין שלא במי עפצים" (שו"ע, או"ח, לב, ג). בלי מי עפצים הדיו חייב להיות שחור מעשן.
- הרמ"א כותב: "ולכתחלה טוב ליזהר שלא לעשות הדיו כי אם מדברים הבאים מן העץ" (שו"ע, יו"ד, רעא, ו). מכאן אנו למדים שלפי הרמ"א אין להוסיף קנקנתום לדיו כי קנקנתום לא בא מן העץ.
- "אין מטילין קנקנתום לתוך הדיו מפני שרישומו ניכר מאד ואינו נמחק לגמרי וטוב לחוש לדבריו לכתחילה לעשות הדיו מעשן עצים או שמנים" (שו"ע הרב, או"ח, לב, ד).
- "מעשן עצים - פי' ולא יטיל לתוכו קומא או קנקנתום" (משנה ברורה, לב, ג).
- "ואם כתב בדיו של עשן השרוי במי עפצא וקנקנתום שהוא עומד ואינו נמחק כשר בדיעבד, אבל מי עפצא וקנקנתום לבד בלא דיו מעשן אינו דיו כלל" (הסופר לוי יצחק מברדיטשוב, תעלומות סופרים, שאלה מא, על פי תשובת הרמב"ם לחכמי לוניל).
מעשה רב:
הרב משה פיינשטיין קנה לעצמו בשנת תש"מ תפילין ר"ת חדשות,
מהסופר של הרבי מלובביץ' שהתפרסם בזה שהוא כותב רק בדיו עשוי
מעשן בעירת-גז ודבק פלסטי סינטטי, בלי עפצים ובלי קנקנתום.
וזה הדיו שהוא לימד לתלמידיו לעשות.
מהסופר של הרבי מלובביץ' שהתפרסם בזה שהוא כותב רק בדיו עשוי
מעשן בעירת-גז ודבק פלסטי סינטטי, בלי עפצים ובלי קנקנתום.
וזה הדיו שהוא לימד לתלמידיו לעשות.
מה ההבדל בין דיו שחור לצבע שחור?
- "שאם תמחקנו יהיה נמחק" (רמב"ם, הלכות תפילין, פ"א, ד).
- "ואם תרצה למחקו, תמחקהו מן העור ויימחה לגמרי ולא יישאר לו סימן כלל." (שו"ת הרמב"ם, סימן קלו).
- "ודאי כשרים כל מיני דיו העשויים קצת נקפים ועבין שעומדין ע"ג הקלף ואינן נבלעין בתוך גוף הקלף." (בני יונה, ס' רע"א).
- "פלוגתת הפוסקים בדיו עי' בני יונה דהעולה להלכה ולמעשה כי גדר הדיו הוא הצבע השחור המעובה שאינו נכנס בתוך עובי קלף מעבר לעבר כצביעת בגדים, וגם אינו כמיא בעלמא, אלא ע"ג הקלף ונדבק בו ויכולין למחקו ולהסירו ממנו." (חידושי חתם סופר, גיטין, יט, ע'א).
- "ווטריולא [קנקנתום] שמשימים בדיו של עפצים ודאי הוא פסול שאין זה דיו אלא צבע." (מרדכי, גיטין, יט, ע'א, בשם אור זרוע).
- "אין מטילין קנקנתום לתוך הדיו מפני שרישומו ניכר מאד ואינו נמחק לגמרי וטוב לחוש לדבריו לכתחילה לעשות הדיו מעשן עצים או שמנים, שרויים במי עפצים וכיוצא בהם, שאם תמחקנה יהא נמחק." (שו"ע הרב או"ח, לב, ד).
- "דיו שאנו עושים עכשיו ממי עפצים וקופער וואש (קנקנתום) אין זה הדיו שהיה בימי חכמים, אלא שאנו סומכים על מסקנת הפוסקים שהעיקר שכל צבע שחור המתקיים על הקלף נקרא דיו." (שו"ת צמח צדק, או"ח, טו, ס'ה)
כל סופר יודע שאם מוסיפים קנקנתום לדיו, אי אפשר למחקו מחיקה נקיה בלי להזיק לקלף ובלי לחפור בתוך הקלף. לפעמים גם נהיה חור בקלף. זו הסיבה שדיו אמיתי חייב להיות בלי קנקנתום. אם מוסיפים קנקנתום, הדיו מפסיק להיות דיו והופך לצבע. אור זרוע, מרדכי, והצמח צדק, אמרו במפורש שאם מוסיפים קנקנתום לדיו, אין זה דיו אלא צבע.
יש שקוראים לכל צבע שחור המתקיים על הקלף בשם דיו ויש גם מי שקראו לצבע שחור עם קנקנתום בשם דיו. גדולי הפוסקים ידעו את דברי קודמיהם ואעפ"כ הם מאוחדים בדעתם ומדייקים בלשונם ומקפידים, כמו הרמב"ם, שהשם דיו יקרא רק על דיו עשן בלי קנקנתום, ולא על מי-עפצים וקומא וקנקנתום. הם התירו לכתוב בצבע שחור עם קנקנתום כי לא היה להם דיו עשן שאינו מתקלקל. אך, הם מאוחדים בדעתם ונזהרים ומקפידים שלא לקרוא לצבע הזה בשם דיו. מי יכול לעמוד נגד האחדות הזאת?
צבע שחור עם קנקנתום אינו נקרא דיו.
רק דיו עשן בלי קנקנתום נקרא דיו ע"י גדולי הפוסקים האחרונים.
רק דיו עשן בלי קנקנתום נקרא דיו ע"י גדולי הפוסקים האחרונים.
אם דיו עשן בלי עפצים ובלי קנקנתום יותר כשר, אז למה כתבו במי-עפצים וקומא וקנקנתום?
- "עתה הסופרים אין כותבים בזה הדיו [העשוי מעשן] מפני שהוא מתקלקל ונמחק בנקל" (החיד"א, ברכי יוסף, יו"ד, רעא (ו) אות ז).
- "דהדיו העשוי מעשן עצים ושמנים מתקלקל ונמחק בנקל ע"כ אין נוהגין בו עכשיו" (משנה ברורה, הל' תפילין, לב, ח).
- "עתה הסופרים אין כותבין בזה הדיו של עשנים מפני שהוא מתקלקל ונמחק בנקל. וכיון שאין אנו בקיאים בזה, ממילא שאי אפשר לעשות כן ולכן נהגו בעפצים" (ערוך השלחן, רעא, לד).
אם יש דיו עשן שאינו מתקלקל, אין יותר צורך במי עפצים וקומא וקנקנתום. מי שאבד במדבר והגיע למקום ישוב, אינו רשאי יותר לאכול לא-כשר. חכמים הקפידו דבר ראשון להקטין ככל האפשר את הפסולים בסת"ם. שאר ההידורים בדיו ובכתב הם כאין וכאפס לעומת דיו שאין בו פסולים.
המשנה ברורה מביא גם את מגן אברהם שכתב "דבימיו לא ראה ג"כ לאחד מן הגדולים שנהג לעשות בדיו העשוי מעשן עצים ושמנים". עדות נוספת יש כאן שבזמנם לא ידעו איך לעשות דיו עשן שאינו מתקלקל, וכתבו בדיו הטוב ביותר שהיה בידם. כך היא ההלכה וכך צריך לנהוג.
מה מיוחד בדיו לנצח?
דיו לנצח הוא דיו עשן למצוה מן המובחר, בלי עפצים ובלי קנקנתום. על כן, דיו לנצח הוא דיו אמיתי כשר לכתחילה לכולי עלמא.
דיו לנצח מאושר ע"י ועד משמרת סת"ם. דיו לנצח קבל את הסכמתם של הרב מרדכי אליהו, הרב אלישיב, והרב שמואל הלוי ואזנר - שבט הלוי, באחדות נדירה ונפלאה של ספרדים, ליטאים, וחסידים [2].
במי-עפצים וקנקנתום יש ברזל גופרית וחומצה ששורפים את פני הקלף וגורמים לדיו לקפוץ ולפול מהקלף. דיו לנצח נקי מהחומרים המזיקים האלה ואינו נופל מהקלף.
דיו לנצח טוב יותר מכל דיו אחר באיכותו ומהודר יותר בכשרותו. דיו לנצח אינו נסדק, אינו נפסל, ואינו נופל מהקלף. רק בדיו לנצח אפשר לכתוב סת"ם שאינם נפסלים.
דיו לנצח אפשר למחוק (אם צריך לתקן טעות) מחיקה נקיה מאד בלי להשאיר רושם כתב ובלי לגרום נזק לקלף.
אין הידור גדול יותר בסת"ם מכתב שחור בדיו עשן שאף פעם אינו נפסל.
מרן פוסק הדור שמואל הלוי ואזנר כתב על דיו לנצח: "דיו זו נעשתה לפי המסורה ועפ"י הפוסקים ריש סימן ל"ב - רק נתחזקה עמידתה - וגם הוא בגדר כתב יכול להמחק שהוא הנזכר ברמב"ם ועוד - ואע"פ שיש מעוררים דלכתחילה יש בזה איזה שינוי מהמקובל בטוח אני שדיו זה יפה ומהודר - והכותבים בה עושים כהלכה".
הרה"ג יעקב מאיר שטרן שליט"א כתב על דיו לנצח: "נמצא דדיו הנ"ל הוא כשר בלי פקפוק." הרה"ג מרדכי פרידלנדר שליט"א, מו"צ בעדה החרדית, אמר על דיו לנצח: "דיו לנצח יציל את עם ישראל מסת"ם שנפסלים." הרה"ג שמאי קהת הכהן גראס שליט"א, גדול הפוסקים של חסידות בעלז, אמר בראיון מצולם על דיו לנצח: "יהודים משלמים הרבה כסף, מחפשים כל כך הרבה הידורים ... אבל זה היסוד. אם יש את הדיו הזה (אוחז בידו בקבוק של דיו לנצח) צריך לכתוב בדיו הזה כדי שהכתב יחזיק מעמד."
כולם יודעים שרק דיו לנצח יכול להציל את עם ישראל מסת"ם שנפסלים. סופרים שאכפת להם שהסת"ם שלהם ישארו כשרים לנצח כותבים רק בדיו לנצח.
הרה"ג שמאי קהת הכהן גראס שליט"א, על דיו לנצח:
"אם יש את הדיו הזה צריך לכתוב בדיו הזה כדי שהכתב יחזיק מעמד."
שווק דיו לנצח info
חן: 053-726-0641 dio-lanetzach-il.blogspot.co.il
טל. ארה"ב Tel. USA +1-570-9
[2] כשרות הסכמות והמלצות http://dio-lanetzach.blogspot.com/2011/12/blog-post_2215.html
.
